<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בהר</h1>
<h2>דף כז.</h2>
ומטה ידו עמך והחזקת בו [ויקרא כ"ה]. ואל תניחהו שיפול, למה זה דומה למשאו שעל החמור עודהו עליו ונופל ומטה אחד מחזיקו נפל לארץ חמשה אין מעמידין. והחזקת בו. אפילו ארבע וחמשה פעמים. ולפי שה' יתירה לכך נקט עד ה' פעמים. עמך. יכול אתה רואהו מפסיד עצמו לתרבות רעה תלמוד לומר עמך בדומין לך. וקצת קשה תיפוק ליה מדכתיב אחיך. יש לומר הוה אמינא אע"פ שחטא ישראל הוא. אך פירש הרב ר' אליעזר ממיץ שאם העני עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא לקה לאו אחיך הוא ואין אתה מצווה להחיותו ולא לעוזרו. וראיה [ע"ז כ"ו ע"ב] מדאיצטריך לכל אבידת אחיך לרבות המשומד, אלמא דאי לאו ריבוייא אינו בכלל אחיך. והא דאמרינן [סנהדרין מ"ד ע"א] אע"פ שחטא ישראל הוא, פי' ישראל מיקרי מ"מ אחיך לא מיקרי. וראיה [מכות כ"ג ע"א] מדכתיב (דברים כ"ה י"ג) ונקלה אחיך לעיניך אחר שלקה אחיך הוא, הא קודם שלקה לאו אחיך הוא. ולכך פסק אדם שעבר על השבועה או על החרם או על לאו במזיד ולא לקה פסול להעיד, דלאו אחיך הוא.
<h2>דף לז:</h2>
את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו [ויקרא כ"ו]. רמז כאן והזהיר על ישראל לומר בשבת קדוש קדוש קדוש במורא, לפי שנאמר (ישעי' כ"ד ט"ז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק, לפי שלחיות יש להן ו' כנפיים לו' ימים לומר בכף כנף קדושה, בשבת שרוצין לומר קדושה אומר להם הקב"ה יש לי כנף אחד בארץ, ישראל לומר לפני, וזהו מכנף הארץ [וכו']. שבע ביום היללתיך (תהלים קי"ט קס"ד), תקנו לומר ז' פעמים בכל יום קדיש להינצל מז' מיתות, מד' מיתות בית דין, וכרת, ומיתה, וכונסין לכיפה. ולהנצל מז' מדורות של גיהנם. ומז' שמות שיש לו ליצר הרע. ואותו שיר ורנן שמרננין ישראל מקיף המלאך הממונה ועושה עטרה לצדיקו של עולם. ולכך באותיות "נקדש" לפי שיש מלאך גובהו ר"ש בגימטריא ת"ק שנה והיא החיה אשר בארץ ומן השיר הזה עושה כתר ומקיף צדיקו של עולם. ואחר הרנן והשיר של שבת אומר ג' צדקתך כנגד ג' יום דזכור, וכנגד [ג'] יום בשמור, וג' יום בויכולו, וג' צדקות שהקב"ה עושה בשבת א' ששובת אור של גיהנם, ב' שמש צדקה בשבת, ג' עושה שלום במרומיו.
<h2>דף מד.</h2>
ומטה ידו עמך והחזקת בו [ויקרא כ"ה]. ואל תניחהו שיפול, למה זה דומה למשאו שעל החמור עודהו עליו ונופל ומטה אחד מחזיקו נפל לארץ חמשה אין מעמידין. והחזקת בו. אפילו ארבע וחמשה פעמים. ולפי שה' יתירה לכך נקט עד ה' פעמים. עמך. יכול אתה רואהו מפסיד עצמו לתרבות רעה תלמוד לומר עמך בדומין לך. וקצת קשה תיפוק ליה מדכתיב אחיך. יש לומר הוה אמינא אע"פ שחטא ישראל הוא. אך פירש הרב ר' אליעזר ממיץ שאם העני עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא לקה לאו אחיך הוא ואין אתה מצווה להחיותו ולא לעוזרו. וראיה [ע"ז כ"ו ע"ב] מדאיצטריך לכל אבידת אחיך לרבות המשומד, אלמא דאי לאו ריבוייא אינו בכלל אחיך. והא דאמרינן [סנהדרין מ"ד ע"א] אע"פ שחטא ישראל הוא, פי' ישראל מיקרי מ"מ אחיך לא מיקרי. וראיה [מכות כ"ג ע"א] מדכתיב (דברים כ"ה י"ג) ונקלה אחיך לעיניך אחר שלקה אחיך הוא, הא קודם שלקה לאו אחיך הוא. ולכך פסק אדם שעבר על השבועה או על החרם או על לאו במזיד ולא לקה פסול להעיד, דלאו אחיך הוא.
<h2>דף סה:</h2>
את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו [ויקרא כ"ו]. רמז כאן והזהיר על ישראל לומר בשבת קדוש קדוש קדוש במורא, לפי שנאמר (ישעי' כ"ד ט"ז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק, לפי שלחיות יש להן ו' כנפיים לו' ימים לומר בכף כנף קדושה, בשבת שרוצין לומר קדושה אומר להם הקב"ה יש לי כנף אחד בארץ, ישראל לומר לפני, וזהו מכנף הארץ [וכו']. שבע ביום היללתיך (תהלים קי"ט קס"ד), תקנו לומר ז' פעמים בכל יום קדיש להינצל מז' מיתות, מד' מיתות בית דין, וכרת, ומיתה, וכונסין לכיפה. ולהנצל מז' מדורות של גיהנם. ומז' שמות שיש לו ליצר הרע. ואותו שיר ורנן שמרננין ישראל מקיף המלאך הממונה ועושה עטרה לצדיקו של עולם. ולכך באותיות "נקדש" לפי שיש מלאך גובהו ר"ש בגימטריא ת"ק שנה והיא החיה אשר בארץ ומן השיר הזה עושה כתר ומקיף צדיקו של עולם. ואחר הרנן והשיר של שבת אומר ג' צדקתך כנגד ג' יום דזכור, וכנגד [ג'] יום בשמור, וג' יום בויכולו, וג' צדקות שהקב"ה עושה בשבת א' ששובת אור של גיהנם, ב' שמש צדקה בשבת, ג' עושה שלום במרומיו.
<h2>דף קא.</h2>
וכי ימוך אחיך. ז' שמות יש לו לעני כנגד ז' ימי השבוע זהו (משלי ט"ו ט"ו) כל ימי עני רעים, ואלו הן, דל מך עני רש תככים מסכן אביון. וכי ימוך. זהו שאמר הכתוב (משלי כ"ב כ"ב) אל תגזול דל כי דל הוא, וכי מה יכול אדם לגזול לדל שאין לו כלום, אלא אם היית אומר לפרנסן וחזרת בך ואמרת עד מתי אספיק לו ומנעת עצמך מליתן לו, הוי אומר אל תגזול דל. וכתיב (שם) כי ד' יריב ריבם, ריבו לא כתיב אלא ריבם, אמר הקב"ה אני עשיתי אותך ואותו אתה עשיר והוא [עני, אני הופך מנגנון שלו ואעשה אותו עשיר ולך עני]. ולמה כל כך לפי שאתה מחסר נפשו אם אין אתה מפרנסו, הוי וקבע את קובעיהם נפש.
